אליזאבת קמפאניה - עו"ד ונוטריון - לוגו
 
 
יהושפט 21, עכו, ליד בית המשפט ת.ד 76
 
 
 
 
 
 
 
072-3253756
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

משמורת והסדרי שהות (הסדרי ראייה)

 
 
הסדרי שהות הם תקופות הזמן המוגדרת, בה ההורה שהילדים אינם בחזקתו זכאי לראותם. הסדרי הראייה נקבעים בהסכמה בין ההורים, או לחלופין על פי החלטת בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

הורים יכולים לקבוע משמורת והסדרי ראייה בעצמם, אך חייבים לקבל את אישורו של בית המשפט להסכם זה. בית המשפט מאשר את ההסכם לאחר שהוא משתכנע כי הוא תואם את טובת הקטין. יודגש כי ההחלטות בדבר משמורת ילדים והסדרי ראייה הן אינן סופיות, וההורים יכולים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני בבקשה לשנות את מה שנקבע לאור שיקולים של טובת הילד.

נקודת המוצא היא כי שני ההורים נותרים אפוטרופסים של הילדים אף לאחר הליך הגירושין, ללא קשר לשאלה מי מהם מקבל את המשמורת על הילדים. המשמורת נקבעת על פי עיקרון טובת הילד בהתאם להמלצת פקיד הסעד, המגיש לערכאה השיפוטית תסקיר בו הוא מפרט את המלצתו בדבר המשמורת והסדרי השהות. כעיקרון, הנטייה של בית המשפט היא לתת לאם חזקה על ילדים שמתחת לגיל 6. למרות האמור לעיל, מדובר בחזקה שניתנה לסתירה.
 

משמורת משותפת או אחריות הורית משותפת

 

 
מהי המשמורת המשותפת? מה השיקולים לקביעתה? וכיצד מגבשים הסכם משמורת משותפת?

משמורת משותפת דורשת מן ההורים שיתוף פעולה מלא והבנה הדדית, שכן על בית המשפט לבדוק את הקשר ביניהם והאם הוא יהיה בריא עבור הקטינים. הכלל המנחה הוא שעיקרון טובת הילד בלבד יהיה אור לעיניו של השופט. בית המשפט לא יפסוק בנקל משמורת משותפת, ולעיתים הוא ממנה פקידת סעד שתיבחן האם אפשרי לקיים משמורת מהסוג הזה. בית המשפט הגדיר שני מבחנים עיקריים לצורך זה: מהו טיב היחסים בין ההורים, והאם קיימת ביניהם תקשורת טובה שתחזיק מעמד גם לאחר הגירושין.

בשנים האחרונות, המשמורת המשותפת היא מגמה שהולכת וצוברת תאוצה הן בישראל והן בעולם המערבי. התחום המשפטי שעוסק במשמורת קטינים סבוך ומורכב מאוד, וישנם מגוון שיקולים שיש לקחת בחשבון לפני שמכריעים בנושא המשמורת. יתרונות המשמורת המשותפת הם שלילדים יהיו מגורי קבע בבית אחד, וכן ששני ההורים יהיו מעורבים בגידולם.

בעשור האחרון, בהמשך להמלצות ועדת שניט, קיימת מהפכה בתפיסה המקצועית והחברתית ביחס לחשיבותה של הדגרה הורית שווה בקרב הורים גרושים. מדובר בהסדר משפטי בו לשני ההורים המתגרשים הגדרה הורית שווה, כפי שהיה בזמן היותם נשואים. הגדרתה זו של ההורים יסודה מעצם היותם הורים לילד, וכך היא צריכה להישאר - אמא ואבא, אבא ואמא. בהתאם להמלצות ועדת שניט למחקרים רבים בתחום, טובת הילד דורשת שלא תיווצר היררכיה בין ההורים בעקבות פרידתם, כלומר שני ההורים יהיו במעמד הורי זהה.
 

אבהות

 

 
אבהות היא קשר גנטי בין האב לצאצא שלו. כדי שיתקיימו יחסי אבהות, חובות של האב לצאצא וזכיויות של האב כלפי הצאצא, יש להוכיח את הקשר הגנטי. עושים זאת באמצעות בדיקת רקמות, שיכולה להיעשות באמצעות צו של בית משפט לענייני משפחה.

אם גבר מסרב לבצע בדיקת אבהות, בית המשפט יכול להסיק מסקנה סבירה כי הוא האב ולחייב אותו במזונות. לעומת זאת, כאשר ישנו חשש שהוכחת האבהות תגרום לקביעת מעמד הילד כ"ממזר" - הנטייה היא שלא לבצע את בדיקת האבהות. העיקרון העליון המנחה את בית הדין גם כאן הוא טובת הילד, ובפסקי דין רבים נקבע כי טובת הילד עדיפה על חקר אמת.
 

אפוטרופוס

 

 
מינוי אפוטרופוס
 
אפוטרופסות היא נושא כבד משקל. כאשר בית משפט ממנה אדם לשמש כאפוטרופוס עבור אדם אחר, יש בכך אחריות רבה. לכן הגשת בקשה לאפוטרופסות צריכה להיות מנומקת היטב, כך שבית המשפט ישתכנע שהדבר נחוץ ושמגיש הבקשה הוא אכן המתאים ביותר.

בקשה למינוי אפוטרופו מוגשת ברוב המקרים על ידי קרוב משפחה של אותו אדם. הבקשה יכולה להגיע גם מצד גורם רשמי, כגון היועץ המשפטי במשרד הרווחה או במחלקת הרווחה של הרשות המקומית הרלוונטית. בית המשפט ממנה לתפקיד אפוטרופוס את האדם שנראה לו הנכון ביותר למלא תפקיד זה, כאשר ברוב המקרים יהיה בן משפחה קרוב לאותו אדם. אם לא נמצא בן משפחה המתאים לתפקיד או מדובר באדם ללא משפחה, ממנה בית המשפט גורם רשמי - למשל חברה המספקת שירות אפוטרופסות. מינוי אפוטרופוס יכול להיות באופן קבוע או זמני.
 
ייפוי כח מתמשך כתחליף לאפוטרופסות
 
ייפוי כח מתמשך הוא תחליף עיקרי לאפוטרופסות, המקנה לאדם אפשרות לתכנן את עתידו, למנות בעודו "בעל כשרות" מיופה כוח שיהיה מוסמך לקבל החלטות בנוגע לענייניו ולבצען, ולייצגו בקשר אליהן. זהו ייפוח כוח מתמשך, שייכנס לתוקפו אם וכאשר יגיע הממנה למצב שבו הוא לא יהיה מסוגל לקבל החלטות בשל מצבו הנפשי או השכלי. האפשרות לבצע ייפוי כח מתמשך מותנית בכך שהממנה הוא בגיר "בעל כשירות המסוגל להבין". כאשר אדם חותם על ייפוי כח מתמשך, הוא נותן בעצמו את הסמכות לאדם אחר לטפל בענייניו ולדאוג לרווחתו בעתיד כשהוא עצמו לא יהיה מסוגל לעשות זאת.

מינוי מיופה כח על פי ייפוי כח מתמשך, להבדיל ממינוי אפוטרופוס, אינו טעון החלטת בית משפט ואינו כפוף לאישור כלשהו בדבר כשרות הממנה. ייפוי זה הוא בבחינת מפנה בדיני שליחות.
 
מסמך הבעת רצון
 
חוק הכשרות המשפטית מוסיף הוראה מתקנת בדבר מתן אפשרות להורה או לאפוטרופוס שהוא קרוב של קטין או בגיר, לציין במסמך הבעת רצון את שמו של יחד כאפוטרופוס מחליף, שהוא מבקש שימונה לילדיו או לקרובו "אם בשל מוגבלות הוא יחדל להיות מסוגל לדאוג לילדיו או לקרובו ולקבל החלטות לגביו" (סעיף 64 (ב)). אופן עריכת המסמך וכניסתו לתוקף ,פקיעתו וביטולו הוא כדרכי עשיית יפוי כח מתמשך. אולם אם בטעות לא הוחלה על מסמך הבעת רצון, חובת ההפקדה אצל האפוטרופוס הכללי והדבר טעון תיקון בחוק.

במקרים של אפוטרופסות ומשמורת אין מקום לקחת סיכונים. מדובר בתחום רגיש שמשפיע על הילדים של בני הזוג וכן על עיצוב הקשר של כל אחד מההורים עם הילדים בהמשך החיים. חשוב מאוד לבחור בעו"ד בעל גישה אנושית, רגישה ומכילה. מדובר בהליך מורכב שעשוי להיות מלווה בתחושות קשות, ולכן עורך דין המשמש אוזן קשבת הוא יתרון משמעותי.